נטלי רבי, סטונדטית לתואר ראשון במנע"ס התמחות בשיווק.

natali

כך נפגשנו: שיחה קצרה עם נטלי, אני מציגה את הפרויקט ונטלי מייד אומרת שתשמח, וחשוב לה להתראיין בעיקר בכדי לקדם ולהבליט נשים. זו אמירה שמזמינה להתחיל איתה את הראיון:

מאיזו סיבה חשוב לך 'לקדם נשים' ובעצם מה זה אומר?

מהמקום הכי פרטי שלי, מהבית. ההורים שלי גרושים, ואמא שלי היא אישה סופר חזקה שמהווה לי מודל. היא תמיד אמרה לנו, לבנות, שאנחנו צריכות להיות 'נשים חזקות ומצליחות'. היום אני מרגישה את הכח שיש לנו, כנשים. אני חווה את זה על עצמי אבל גם יודעת שלא כולן מודעות לכח שלהן.

באלו מקומות את חווה את הפער בינך לנשים אחרות?

התחנכתי בחינוך דתי, למדתי באולפנה, ומסביבי פגשתי הרבה נשים שחשבו שזה מוזר שאני רוצה ללמוד לתואר, עוד לפני חתונה וילדים.. או ששמעתי מוסכמות חברתיות, שלא יכולתי לקבל, כמו – "אני לא אהיה אישה טובה אם לבעלי, אם לא תחכה לו ארוחת צהריים חמה.." והלחץ הזה להיות כל הזמן עם הילדים ולקחת רבע משרה. בעיניי אלו אמירות חוסמות. נשים צריכות ללכת עם בטחון, הוא מאפשר לא לפספס הזדמנויות בדרך להתפתחות אישית.

הזדמנויות שלי:

היום אני לוקחת חלק בפרויקט של 'אדידס'. עברתי דרך כדי להתקבל אליו, והיו אמירות חוסמות גם פה – "את אישה, זו חברה של גברים". האמנתי שמה שצריך להיות, יקרה. ידעתי שאני לא מפחדת, שאני חזקה וחכמה ואין משמעות לזהות המגדרית שלי. התקבלתי. היום אני מתעסקת בכדורגל, כדורסל ואופנה. אלו דברים שנוגעים בחיים שלי מאז ומתמיד.

הבטחון שלי:

ספורט תמיד היה ועדין חלק מרכזי בחיים שלי, שהייתי צעירה השגתי מדליות בתחרויות ארציות של אתלטיקה קלה, הייתי טניסאית. ספורט זה כלי מדהים!  ספורט זה כח. משחרר המון, מעצים, זה להתחבר לגוף שלך במקום הכי עמוק, ולהרגיש אותו מועיל. עד לא מזמן הייתי מאמנת בחדר כושר, שהוא רק של נשים, ראיתי איך הספורט מאדיר את הנשים האלו.

'הפסיכולוגים' שלי:

עשיתי שרות לאומי עם נוער במצוקה ונחשפתי לסיפורים מאד קשים של אנשים בגילאי 18-20. אלו סיפורים שלא יכולתי לעבד אותם, זה היה בלתי נתפס, זה לפגוש ילדים שאין להם אבא ואמא ועד לסיפורים מאד קשים והתעללויות שונות וסיטואציות שמאד קשה לעכל.

באותה תקופה גרתי ליד הים, וכל פעם שהיה לי עמוס, פרקתי הכל בריצה של 5-6 ק"מ על החוף. זה עשה אותי חדשה, מלאה בכח. זה לא שהתעלמתי, אבל הריצה עזרה לי מאד לעכל את זה. היום אני יודעת שספורט והגיטרה הם הפסיכולוגים הכי טובים שלי.

השאירו תגובה


2 + חמש =