ראיון דוד נחום ע"י מתן חיון דוד נחום

 כך נפגשנו:

דויד נחום, בן 27, לומד שנה ד׳  בתואר המשולב משפטים וראיית חשבון. אנחנו מכירים כבר כמעט שנתיים, חיפשתי להכיר אותו קצת יותר

הבנתי שהיית סטודנט בולט מאוד בלימודים, תוכל לפרט קצת יותר?

תראה… אני באתי ללימודים מתוך כוונה לקבל כלים למקצועות העתידיים שלי. אבל היה לי ברור מההתחלה שאני לא מסוגל להתנתק מהעולם ולהוריד את הראש לספרים. לכן, ידעתי שאם תהיה לי האפשרות, אני אקח על עצמי פעילות התנדבותית. מבחינתי התפקיד שלי כיו״ר ביה״ס למשפטים, היווה פלטפורמה שאיפשרה לי לעזור לסטודנטים וגם על הדרך למדתי המון על עצמי ואני מאמין שהתחשלתי.

אם כבר נגענו בנקודה הזו, ראיתי שהמוטו שלך הוא "מפסיקים לדבר על השינוי, מתחילים לשנות"! למה אתה מתכוון?

(מסתכל למעלה ונוגע בזקנו ואז מיישר אליי מבט), אנחנו חיים בעולם מטורף ובמדינה משוגעת. מדינה שפעם גיבורי התרבות שלה היו הלוחמים ששיחררו את הכותל והיום הגיבורים שלנו הם כוכבי הריאליטי. אנחנו מתלוננים כל הזמן שרע לנו וקשה לנו, אין לנו כסף וכל זה, אבל ברגע האמת שצריך לעשות משהו אנחנו נסגרים בתוך הבעיות שלנו ולא מוכנים להרים ת׳ראש! אז, לי באופן אישי נמאס מזה. נמאס לי מלדבר על שינוי חברתי ובלה בלה בלה… לכן החלטתי שבכל נקודה שתהיה לי אפשרות, אני לא אדבר על השינוי, אלא אעשה כל שביכולתי כדי להביא אותו.

אם מחר מודיעים לך שנבחרת להיות ראש הממשלה, מה הדבר הראשון שאתה משנה במדינה שלנו?

(מחייך…), קודם כל אני מפטר את זה שהודיע לי שילד בן 27 הוא ראש ממשלה (שנינו צוחקים…). עכשיו ברצינות, החלום שלי לתקן את המצב המושחת בו אנו חיים כיום.

למה אתה מתכוון?

בתור מנהיג, אתה צריך לגלות אחריות ודוגמה אישית. תראה את בן-גוריון, את בגין… אתה יודע הגיבורים של פעם! להם הייתה כוונה אמיתית, הם לא באו לכנסת כדי לצעוק אחד על השני, הם באו כדי להילחם על המדינה שלהם. אני לא אציג בפנייך את התורה שלי, כי למען האמת אני עוד בתהליכי גיבוש עם עצמי, אבל אני כן יודע שאני לא הייתי רוצה להידמות לאף ״מנהיג״ מהמנהיגות הקיימת, אלא הייתי רוצה שנחזור  קצת אחורה לימים בהם לכבוד העצמי ולמילה שלך, היה משקל יותר גדול מסך המזומנים שלך בבנק.

נחזור רגע ללימודים, ספר לי על הדרך הכי מקורית, שלמדת איתה למבחן?

במשך התואר עבדתי כ250 שעות בשבוע והיו לי מספר פרוייקטים מטעם התפקיד שלי באגודה, לכן היו פעמים רבות שלא היה לי יותר מדי זמן. לכן, הייתי מסכם לי את החומר לכמה דפים ולוקח את זה לחד״כ ופשוט קורא תוך כדי ריצה. רץ קורא ומשנן.

איך אתה מסכם את חווית הלימודים שלך?

דינאמית, מאתגרת ומעצבת.

איפה אתה בעוד שנה מהיום?

אתה באמת רוצה לדעת? (ומחייך…), במכללה עושה שנת השלמה בראיית חשבון.

מה המוטו שלך לחיים?

מעבר למה ששאלת אותי קודם, חברה שלי (ומוסיף בהערת אגב – ״היפה שלי!״), קנתה לי מתנה כשחגגנו שנה יחד – עט מהודרת עם ציטוט שאני מאוד מאמין בו ״צדק צדק תרדוף״. כך אני חי את חיי ומאחל לעצמי ולכולם לחיות את חייהם כך!

השאירו תגובה


8 − שתיים =