מיכל מיכאלוב, בת 22, לומדת מנע"ס, התמחות בשיווק

מיכל מיכאלוב

כך נפגשנו: משהו בשיחה עם מיכל נגע בי במקום אישי, סיקרן אותי. רציתי מאוד להבין את נקודת מבטה על היחסים עם אמה ואחותה הגדולה. להבין מה הביא לשינוי, מה הוביל אותה לתהליך ההתבגרות הפנימי שעברה.

מה את לומדת?

שיווק כברירת מחדל. התחלתי את התואר בגיל 19. עשיתי שירות לאומי במג"ב שנה ובאתי למכללה. גם אחותי עשתה את אותו המסלול. היא למדה פה מדעי ההתנהגות.

היא גם התחילה בגיל 19?

"כן, זה ממש יצא ככה". ענתה בחיוך וצחוק קליל. "היא גם הייתה במג"ב, במסלול דומה לשלי, היום היא בת 24".

את ואחותך מאוד קרובות?

לא, ממש לא. ההפך. אני ואחותי הפכים גמורים, אני פלפל, לא רוצה לבזבז זמן והיא אדישה, על מי מנוחות… לפעמים זה מטריף אותי, בעיקר כשזה נוגע לדברים שצריך לארגן בבית, כי אז זה משליך עליי.

תמיד זה היה ככה?

לדעתי הריחוק היה מאז ומתמיד כי אנחנו בגילאים צמודים ואנחנו לא רואות את הדברים אותו דבר. אני מניחה שפשוט הייתי מצפה לראות ממישהו שגדול ממני, שיוכיח שהוא הגדול. עצם זה שזה לא מתקיים זה קצת מעצבן, מערער.

יש עוד סיבה, זה גם קצת קנאה. אחותי קרובה יותר לאמא. שתינו קרובות לאמא אבל לדעתי היא לוקחת בגדול. היא יותר סבלנית, יכולה לחזור מהעבודה ולשבת עם אמא שעות. לי אין כח, אני יותר תכלס, דיברנו קצת זה מספיק ואני רוצה לחזור לעיסוקים שלי. זה בגללי לא בגללה.

היית רוצה שהקשר ביניכן יתחזק?

אני מאוד רוצה שהקשר עם אחותי יהיה טוב ואידיאלי, ושתינו מנסות, אבל לצערי לפעמים אין שליטה על דברים שנובעים מאופי. אבל נמשיך לנסות.

בשנים האחרונות אני מנסה יותר להתקרב גם לאמא, להיות יותר מעורבת במשפחה. אני מבינה שעצם העובדה שאמא שלי קרובה לאחותי זה לא כי היא לא אוהבת אותי, אלא כי היא מרגישה יותר קרובה לאחותי.

זה הביא אותי להתחיל לשבת ולהתעניין יותר. אני מבינה שהקנאה שלי, היא לא קנאה רעה. גם פעם, הייתי מתעצבנת מאוד כשהיו מעירים לי, היום אני מתעצבנת פחות ומנסה יותר לקבל ולהפנים את מה שאומרים. זה בא לחדד את ההתנהגות שלי- מה לא טוב בי.

מה הוביל אותך לשינוי הזה? לרצות להיות מעורבת יותר?

עכשיו כשאת גדולה, את חושבת איך תחנכי את הילדים, איזה בית יהיה לך. הגיע שלב מסויים בחיי שהתחלתי לשים מול עצמי ראי – לחשוב מה אני עושה לא טוב ואיך הייתי רוצה להתנהג, איך אני רוצה שהילדים יתנהגו אליי וביניהם. זה גורם לי לרצות לשנות בי דברים.

2 תגובות

  1. ליאור כהן אומר: 2 בינואר 2014 • 22:54:28

    יפה מאוד! פרוייקט מעניין ומרגש במיוחד!
    ליטל, כל הכבוד על הכתיבה היפה

    להגיב

    • ליטל אומר: 4 בינואר 2014 • 21:05:55

      תודה רבה ליאור!! :-)
      הפרוייקט מאוד מעניין, והראיון הזה במיוחד היה מאוד מרגש עבורי

      להגיב

השאירו תגובה ל ליאור כהן


שבע + 2 =