ספר לנו על עצמך:שייקה החמוד מאד

רו"ח שי צבאן, מרצה ומתרגל בבית הספר למנהל עסקים, בתחומי המימון וקבלת החלטות. בוגר תואר שני בהצטיינות יתרה מהאוניברסיטה הפתוחה. סגן ראש ההתמחות בחשבונאות במכללה האקדמית עמק יזרעאל, ותלמיד מחקר באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

לאיזה קורס מתוך הקורסים שאתה מלמד אתה הכי מתחבר?

לבקש ממני לבחור זה קצת קשה. כמעט כמו לבחור בין ילדים. ובכל זאת, הקורס שאליו הכי התחברתי הוא גם הקורס שהיווה פרי יצירתי המלא – קבלת החלטות.

מה מייחד את המכללה בעיניך?

חדשנות יזמית ועדכונים בלתי פוסקים, יום וליל, לטובת הסטודנטים, כאשר המטרה מקדשת את האמצעים, עם רוח גבית מההנהלה וחברי סגל שמתגייסים במלוא העוצמה למשימה. תכניות לימודים חדשות, התמחויות ופרויקטים, פרקטיקום לסוגיהם וגווניהם יוצרים ייחוד משמעותי באקלים הנוכחי של שוק העבודה.

ספר לנו משהו שאף אחד לא יודע עליך:

פעם הייתי חטוב. באמת. אפילו רזה, ישמרני האל.

מהו הטיפ שהיית נותן לסטודנטים של היום?

להפסיק לקדש את הציון. נכון, מבחנים הם מלחיצים וציוניהם מהווים את מדד ההשוואה המידי ביותר, אבל מה שיקבע את ההצלחה לאורך זמן זו ההפנמה העקרונית והעיקרית של חומרי הלימוד ומתווה החשיבה. לאורך זמן מתכנסים במאמץ נכון ליכולות ולפוטנציאל בלאו הכי, ואף פדיחה נקודתית במבחן לא תהווה אלמנט מכריע בעתיד המקצועי. מיצוי הפוטנציאל האישי והסביבתי הוא הערך המוסף האמיתי. אך צריך ראייה בוגרת ולעתים רטרוספקטיבית כדי להבחין בכך בצורה מלאה.

מה אתה אוהב ופחות אוהב בסטודנטים של היום?

המנטרה הנדושה של מעט סבלנות ורצון לסיפוקים מידיים בתהליכים ארוכי טווח מייצרת אתגרים מסוימים בהוראה ויצירת למידה משמעותית ומתמשכת בקרב סטודנטים. מצד שני, כל הסביבה מגרה לכך ובראייה יזמית יש לך יתרון משמעותי. גם האינטראקציה הדיונית בכיתה נתרמת מכך.

מה מצחיק אותך?

החבר הכי טוב שלי, גל. יש לו יכולת מדהימה לשמח ולהצחיק אותי גם בנקודות השפל המשמעותיות ביותר שחוויתי. אה, ודגדוגים. אני נקרע מדגדוגים.

מה מרגש אותך?

יותר מדי דברים. אני רגיש ורגשן, על גבול הדביק. בעצם מחק את זה, חציתי את הגבול מזמן. אתן כמה דוגמאות בשאיפה שהקוראים יסיקו את הכלל. אהבה אמיתית, חזקה, נטולת אינטרסים, מרגשת אותי. אנשים שמקבלים אותי מבלי להפעיל עליי טרנספורמציות כטעמם, מרגשים אותי. אנשים מבוגרים שעברו הרבה מרגשים אותי. ההצלחה של התלמידים שלי מרגשת אותי. החיוך של האחייניות שלי כשהן רואות אותי מרגש אותי.

איזו תכונה היית משנה בעצמך?

להשתפר ביכולת לקבל את הטוב עם הרע, להפסיק להיעלב ולהיפגע ולקבל את החיים בשלמותם. אלו הן המטרות קצרות וארוכות הטווח שלי. אני עובד עליהן.

איזה כישרון היית רוצה שיהיה לך?

לנגן / לשיר / לרקוד. יש לי חוש קצב של דוב קואלה שהרגע סיים חמין של שבת וקול של עורב שבלע אריזת חיסכון של צמר פלדה.

מה היית לוקחת איתך לאי בודד?

את המשפחה שלי. היא חשובה לי יותר מכל דבר אחר. ואם היו מסרבים אז שימורי אננס. כמעט אותו דבר.

עם איזו אישיות היית יוצאת לארוחת ערב?

המתאגרף לשעבר מייק טייסון. אנשים שחוו עליות וירידות הם האנשים שאפשר ללמוד מהם הכי הרבה.

באיזה מקצוע אחר מהמקצוע שלך היית רוצה לעבוד?

כל מקצוע שיש בו אינטראקציה עם אנשים, לרבות במקצועות טיפוליים לסוגיהם.

איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?

בתור להשתלת שיער, עם הגנטיקה שלי. ואם אשלים עד אז עם הדימוי החיצוני שלי, פשוט ממשיך לפתח את תכניות הלימודים הקשורות אליי וכמובן את הקורסים הרלוונטיים אליי. מקווה שגם כשאזדקן הסטודנטים ירצו לצלם איתי סלפי בסוף קורס.

 

השאירו תגובה


חמש − = 1